"הכל מוכן?”

"כן גברת ויצמן. דג שהגיע הבוקר מיפו למנה ראשונה. מרק עוף. מנה עיקרית. שטרודל וזאכר טורט למנה אחרונה."

"אוכל של אנשים תרבותיים. רק שפולה לא תבקש שנגיש לבן גוריון את הקוצ'מוץ' שלה. אומרים שבבית היא מכינה לו את זה כל יום. גבינה לבנה 5%, אשל, תפוח עץ מרוסק וקצת סוכר. והכל מעורבב בצלחת אחת. בלי שום צורה."

"ישמרנו אלוהים, גברת ויצמן. איזה ברברים."

"אפשר ללמוד על אדם לפי איך שהוא אוכל. ובן גוריון… את יודעת, בוועידת בילטמור, ב-1942 בניו יורק, הוא התפרץ באחת הארוחות על כל מי שישבו סביבו. הוא דיבר בפה מלא אוכל והתנהג כאילו שהוא היחיד שמבין את המשמעות של המלחמה העולמית והסכנה לפלשתינה. וזה למרות שכבר שלוש שנים לפני כן ויצמן הבין שצריך להפסיק לסמוך על הבריטים ושארצות הברית תהיה המעצמה הגדולה הבאה."

"אבל צריך גם לתת לבן גוריון את הקרדיט. ב'דבר' כתבו שבן גוריון הוביל את הוועידה."

"לא משנה מה כותבים ב'דבר' הם כותבים מה שהוא אומר להם. ולא משנה מה בן גוריון אומר או יכתוב פעם בזכרונות שהוא ימציא. ויצמן הוא זה שכינס את ועידת בילטמור. את יכולה לשאול את וייסגל שוויצמן שלח אותו אישית כדי שיכין את הוועידה. ויצמן הוא שכתב את התוכנית שהכניסה את יהדות ארצות הברית לתנועה הציונית והפכה את היהודים שם לשגרירים של הציונות מול הממשל בוושינגטון. תני לי לטעום את המרק. לפעמים מרוב דאגה ללחץ הדם של ויצמן את פשוט מוותרת על המלח."

"הנה, כף נקיה מהמגירה בשביל גבירתי. בבקשה, אפשר לטעום גבירתי.”

"הטעם בסדר. כמו תמיד אצלך. וכל העבודה של ויצמן סביב בילטמור לא הפריעה לבן גוריון לכתוב מיד אחר כך את המכתב הנבזי שלו, שבו הוא דרש מוויצמן להכפיף את עצמו לבן גוריון או להתפטר. חוצפן.”

"הגברת רוצה לטעום גם את הצלי?"

"אני סומכת עלייך. ורק שלא יקרה לי מה שקרה לד"ר ויצמן, שסמך על בן גוריון עד שבן גוריון השאיר אותו מחוץ למגילת העצמאות. שלח אותו בינואר לארצות הברית, והכריז על המדינה במאי, ודאג שהוא לא יחתום. ודווקא לאחד עשר חברים במועצת העם שהיו נצורים בירושלים נתנו לחתום אחרי שהדרך נפתחה. אבל לוויצמן – לא."

"אבל אחרי יומיים מהכרזת המדינה כבר בחרו בד"ר וויצמן בתור נשיא האסיפה המכוננת…"

"זה שטויות. ועכשיו רוצים שהוא יהיה נשיא המדינה, ועד עכשיו לא ברור לי מה עושה הנשיא במדינה הזאת של בן גוריון."

"מה עושה הנשיא? הנה, את יכולה לשאול את הרצל שאחראי לכל ההצגה הזאת שנקראת מדינת היהודים. מה יש לך להגיד אדון הרצל על תפקיד הנשיא?"

"מה עושה הנשיא? זה פשוט: טקסים, פרסים, שירים וריקודים. אם הוא לא אונס מישהי כמו נשיא אחד, ואם הוא לא מקבל מתנות מחברים כמו נשיא אחר – הוא מסמל את כל מה שטוב במדינה. כמו מגילת העצמאות: רק דברים טובים. אתן מוזמנות להקשיב ולשנן.”