שיר ערש

שַפֶּצֶת

56. שיר ערש

הנה נגמר לו היום

מה שם יהיה בחלום?

המון חברים

המון סיפורים

חופים כה שקטים

וצבעים בהירים.

הנה נגמר לו היום

איך יסתיים החלום?

בבוקר נקום

אל יום רענן

נגשים חלומות

שנחלום לנו כאן.

הנה נגמר לו היום

זה הוא הזמן לחלום

על סוס נדנדה

יושבת ילדה

רוכבת רחוק

רק היא לבדה.

הנה נגמר לו היום

מה שם יהיה בחלום?

המון חברים

המון סיפורים

חופים כה שקטים

וצבעים בהירים.

הנה נגמר לו היום

איך יסתיים החלום?

בבוקר נקום

אל יום רענן

נגשים חלומות

שנחלום לנו כאן.

נומה בני, הנח ראשך

אבא כאן יושב, על יד

ובחוץ יש חשיכה

העולם כולו עמד.

נומה בני, חלום מתוק

על היער הירוק

שם אפשר לרוץ, לשחוק

שם אפשר לראות רחוק.

נומה בני חלום של ילד

לא תמיד גם מתגשם.

נומה בני, הרי אביך

כבר מזמן אינו חולם.

– ואז בא הילד השלישי שלך, אם אני מבין נכון.

– כן. עזבתי את היחידה / ולא מצאתי עבודה. / לראשונים – הייתי אבא מפרנס, אבל רחוק. / ולשלישי – אבא שכל הזמן בבית. זה רק נשמע מתוק. / נכון שהסתדרנו עם החשבונות: / היא התקדמה גם בתפקיד / אבל כל בוקר, כשיצאה לעבוד / ונכנסה למכונית / היה לה מן מבט כזה של תובנה / כמו של אימך כאן בתמונה: / מבט של קוקר-ספאנייל אחרי שבעטו בו בגסות. / של אכזבה כזאת. של אין אונות.

– אבל תסכים איתי שזה חריג מאד. / בכל זאת, לא קמים בבוקר ומחליטים לשדוד.

– וגם עניין הבית. זה לא שטות. / הבית שאין לנו בכלל. / אנחנו בשכירות, / עם זכאות לבנה ביתך מוזל. / אבל בין כל ההבטחות של העיריה / והמודלים של חברות בניה / בא מישהו בירושלים, או בתל אביב / ועצר את התקציב. / כל הפרוייקט תקוע. / ולא ברור. כלום לא ידוע. / כשנפרדנו – שכרתי חדר. יחידת דיור. / אבל עוד הוצאות. / ובמקרה הזה – דווקא המשך ברור. / ועם הבנק אתה חנוק וגם גמור.

– ספר לי עוד על זה… מכיר אותם. הכל תפור.

– בנאדם הולך לבנק, ומבקש הלוואה. / יש חשבון משכורת אז נותנים לו. בריבית נאה. / והנה הלוואה שניה באה / כדי את הקודמת למחזר / והריבית נצברת – עד שלא נותנים יותר. / והגלגל מפסיק להסתובב, והכל עצר / והוא מקבל אבטלה עד שגם זה נגמר. / ויש לו מכונית בת עשר. הוא לחפש איתה משרה נסע – / אבל בגלל המכונית מקוצצת הבטחת ההכנסה. אתה יודע.

– בקיצור – כולם אשמים / חוץ ממך ידידי התמים.

– וכולם אשמים גם במקרה שלך. / הממשלה, הבנק, והאישה. איזו שמחה.

– מפסיקים לעזור כשהכי צריך את העזרה הזאת. / והריקוד הלאומי הוא סטפס חובות.

ההתקדמות שלי בקריאה

סיפור התקדמות  
דג ברשת
1 מתוך 90 פרקים (1%)
המשך קריאה
המורה לטינדר
1 מתוך 29 פרקים (3%)
המשך קריאה
טקסט גנוב
1 מתוך 51 פרקים (2%)
המשך קריאה
שַפֶּצֶת
1 מתוך 62 פרקים (2%)
המשך קריאה
Scroll to Top