"ואז, היה המכתב של ויצמן לאדר, שבו הוא כתב עליך בלי להזכיר את השם המפורש שלך. משהו כמו 'אפשר היה לצפות ליותר סבלנות ולשליטה עצמית, אבל אמביציות פרסונאליות וגאווה אישית גברו עליהם'.”

"כן, היו פעמים שחשבתי באותה תקופה שווייצמן הזדהה עם האדמיניסטרציה הבריטית יותר מהפקידים הבריטים בעצמם."

"הוא חשב שאם תמשיכו בהפגנות ובדרישות שלכם, הרברט סמואל יפנה גב ליהודים בפלשתינה."

"ובכל זאת, כשנפגשנו פנים אל פנים פעם ראשונה ממש לפני קונגרס הציוני בלונדון, ב-1920, הוא היה מאיר פנים, ודיבר אלי כשווה אל שווה. אבל אז, בקונגרס עצמו הוא עשה את הטעות הגדולה שלו. הוא אמר שהארצישראלים מתלהבים, אימפולסיבים, ולוקחים את עצמם ברצינות נפוחה מדי."

"אני זוכרת חלקים מהנאום שלו מילה במילה. הרגשתי שאני נופלת מהכסא בהמשך המשפט הזה ממש. 'ולעומתם האדמינסטרציה הבריטית היא יציבה ומעשית.'”

"אין כמו הזיכרון שלך, פולה. וכן, וייצמן הוא רצה להקים קיר ברזל בין הישוב ובין המנדט הבריטי ושהוא, בלונדון, ידבר עם הבריטים בשם הישוב."

"אני חושבת שאולי הוא ניסה לגמול לבריטים על על ההצהרה ולהראות קו מתון יותר; לעשות ויתורים."

"אבל אצל האנגלים כמו אצל האנגלים: אם לא דורשים בכל הכוח – לא מקבלים. אז הם התחילו להעדיף את הערבים. מרגיז לחשוב על זה היום. וייצמן היה אחראי לדם של היהודים שנהרגו במאורעות יותר מהבריטים שלא שמרו עליהם, ואת יודעת מה? גם יותר מהערבים.”

"בן גוריון, אל תצעק. בבקשה. שומעים אותך בחוץ. הנה, אנשים מנפנפים לך. תנפנף חזרה."

"מנופף שמנופף. ואז ב-31' הבנתי שצריך להקים קואליציה בלי ויצמן – אבל עם קשר אליו. ידעתי שאי-אפשר לתת לו להנהיג את התנועה הציונית, אבל שאנחנו צריכים אותו בתור הנציג שלנו כלפי חוץ."

"ולקח לך כמה שנים, אבל בשנתיים האחרונות זה בדיוק מה שהיה. הוא יצא לפגישות עם טרומן, והשיג את התמיכה של האמריקאים בכ"ט נובמבר, למרות שלא היה לו שום תפקיד רשמי."

"הכושי עשה את שלו – הכושי יכול ללכת. לבית הנשיא."

"בוא נזמין שוב את הרצל לשיר על הכושי ולרקוד סטפס. הצילינדר שהוא גורם לו להיראות ארוך להפליא. תשמע כמה שהוא חכם".

הכושי הוא יצור פוליטי חיוני / את תפקידו הוא ממלא באופן חינני

וכשבלון ניסוי יש להפריח / הכושי יתנדב למשימה – והיא תצליח.

הוא לעתים נבחר, אל הפסגה מגיע / ושם לזמן קצר, הוא המשפיע

אבל אחר כך הוא יורד מהבמה / ורק שירו נותר, מפיג את הדממה.