כסף. הכל באמת מתחיל בכסף. אני צריכה לשוחח עם הגרוש שלי. אם אני הולכת להחזיר ציוד באופן סופי, ולא להיות כאן בחיים זמן רב מדי – יש לי רעיון שיעזור לפחות לילדים המשותפים שלנו. אני אמנם צריכה את שיתוף הפעולה שלו – אבל בסך הכל התגרשנו באופן הכי ידידותי שאפשר. כשהילדים בגרו ועזבו את הבית, היינו כמו שני שותפים למסע שהשלימו את הדרך. לא הזוג הצעיר, המאוהב. לא הזוג הבשל, שמשתף פעולה במסלול המכשולים של להטטנות בין הקריירה ובין גידול הילדים. סוג של ידידים עם היסטוריה משותפת ועתיד שחוק מראש. אז כמו שני שותפים למסע שהושלם למעשה – יצאנו כל אחד למסע חדש, משלו. מיד אחרי הגירושין ראיתי את הכרטיס שהוא פתח בטינדר. ואני משערת שהאלגוריתם עשה את המלאכה, כך שגם הוא ראה את שלי.

צריך לדבר איתו על הפנסיה. שיהיה לילדים.