ההכנות לביקור המלכותי הקיפו את כל היחידה. עובדי הרס"ר טיאטאו מבעוד יום את מגרש החניה, מסמנים בקווים ישרים של צבע לבן את מארג מלבני הדומינו של מקומות החניה. חוזר מיוחד הודיע על ביטול ליום אחד של אישורי הכניסה לכלי רכב פרטיים השייכים לחיילי חובה; הכל על-מנת להבטיח כי האורחים לא יתקשו למצוא נמל מבטחים להעגין בו את מכוניותיהם. לפנות בוקר החלו עובדי המטבח בהכנת פלטות גלילי נקניק בצבעים שונים, משובצות בעגבניות שרי ובזיתים מגולענים. בבוקר עמד רס"ר המחנה בכניסה לבסיס, בוחן בעין הנץ שלו את הופעתם של החיילים כבקרת רועה עדרו, שולח מי מהם לתגלחת ומי מהן לאסוף את שערה ולהסיר עגילים גדולים מדי.

כאשר הוביל זיסר את הסיור במסדרונות היחידה, ישבו רועי ומיכל בקוביית המשרד שלה, עוקבים אחר קבוצת הראשים המתקדמת במעברים.

"תראי את הדפוק הנפוח הזה,” אמר רועי בשקט משועשע. "שלושה חודשים במקום ועושה הצגות כאילו שהוא כתב את הגרסה הראשונה של ג'אווה. איזה מטומטם.”

"יחד בג'אווה – יחד בתקווה."

"אין תקווה ואין שכונת התקווה. בני יהודה בתחתית, והיחידה הזאת עוד יותר נמוך."

"תיזהר שלא יכניסו אותך לכלא."

"תסגירי אותי לשלטונות על התחצפות? לא ידעתי שאת מכוחות האופל!"

"בטח. אני מבשלת כל לילה רעל, לפי המתכון הסודי של זיסר. אבל העונש היותר חמור שתקבל לא יהיה על התחצפות אלא על גילוי סודות מדינה. תאר לעצמך שחיזבאללה או האיראנים מאזינים לך וחושפים איזה מטומטמים מפקדים על יחידת המחשב הזאת."

"הלכה קונצפציית ההרתעה של צה"ל."

"עזוב הקונצפציה. גולן הלך – והלך הגולן."

"תתחילי להכין את העדות שלך לוועדת החקירה של המלחמה הבאה."

מיכל הצביעה על המחשב, מקליקה בעכבר וחושפת מערך ספריות אינסופי. "אל תדאג, הכל מתוייק, והכל מגובה. אתה הרי יודע שאני פרפקציוניסטית.”

"תגידי, עם כל הפרפקציוניזם הזה יש לך בכלל חיים חוץ מעבודה?"

"למה אתה שואל, אתה רוצה להיות חלק מהם?"

רועי חייך. "זאת הצעה או שרק נדמה לי?"

"אתה מצפה ממני לעשות לך את העבודה גם בתחום הזה?"

"שנבין, באיזה תחום אחר בדיוק את עושה לי את העבודה?"

"כאילו שהפרויקט היה עומד איפה שהוא עומד בלי העבודה שלי."

רועי הנהן בהערכה, מסיט את השיחה למחוזות אחרים, בוחר שלא לחזור להצעה שהייתה שם או שלא הייתה.

"אגב הסורים וחיזבאללה שמאזינים לנו, שמעת ממקורותייך משהו חדש על גולן? אני מבין שהוא מסיים חופשת שחרור."

"לא ממש יודעת. אומרים שהוא בודק רעיונות לסטארט-אפ."

"איזו מערכת דפוקה. את אולי לא היכרת אותו, אבל אני יכול להגיד לך, שאם היה מישהו שהגיע לו לפקד על היחידה הזאת – זה רק הוא."

"אתה לא יודע שאם אתה מתאים למשהו בצבא – אין שום סיכוי שיתנו לך לעשות אותו? העיקרון הפייטרי פוגש את העיקרון הפיטרי, ומכפיל אותו אקספוננציאלית."

"בטח שאני יודע. זה ההסבר היחיד לכך שאת, למשל, הגעת לכאן."

היא מירפקה אותו, והוא כמעט שהצליח להשיב מרפק משלו, כאשר הבחינו שניהם בחבורה המתקרבת במעבר בין קוביות המשרד. היא מיהרה להעלות על מסך המחשב חלון ובו תרשים גאנט בשלל צבעים המייצגים לוחות זמנים ומשימות לביצוע, ושניהם עשו עצמם שקועים בו, מסתובבים לעבר הפתח כאשר התייצב בו זיסר.

"ללא ספק," הכריז המפקד, "ההצלחה המשמעותית שלנו השנה היא הפרויקט החדש למחשוב כולל ביחידות, שמקדים את לוח הזמנים שלו. תרשו לי להציג בפניכם את רועי, שהוביל וניהל את הפרויקט הזה. רועי, אתה רוצה להצטרף אלינו בחדר הישיבות, לדבר על מגמות בעולם המחשוב בכלל ולהסביר על המערכת בפרט?"

בעוד הם צועדים במסדרון מעט מאחורי קבוצת הקצינים, לחשה מיכל באוזנו של הסגן הצעיר "בטח שאתה רוצה להסביר. משתוקק ממש. כי הוא הרי לא מסוגל.”

חדר הישיבות היה מצוייד במיטב אביזרי ההקרנה, ובריהוט איכותי שנדיר למצאו בצבא. הציוד הזה היה מתנת הוועד למען החייל, באחת מאותן עסקות, שבה נהנה הוועד מתחקור דיסרקטי של מעילה שהתגלתה במערכות המחשב שלו על-ידי מומחי הסייבר של היחידה, ומיישום תוכנה חדשה, שנכתבה עבורו בזמן שיא על-מנת למנוע הישנות אירועים כאלה – והחזיר בתרומה משלו. רועי ניצב בראש השולחן המוקף כורסאות עמוקות, כשמאחוריו שני מסכים.

החלק הראשון של דבריו, היה אותו פרק כללי גדוש חזון לטווח ארוך – והוא שלט בנתונים ברהיטות, סוחף אחריו את השומעים למסע ארוך ומפותל.

"אהבתם את מסע בין כוכבים? עכשיו, אנחנו במסע בין עננים.

"בדרך לכאן, כמו כל אחד מכם, כבר עברתי היום דרך כמה וכמה ענני מחשוב: הענן הפרטי של הבנק, שאליו התחברתי הבוקר כדי לברר יתרה בחשבון; הענן הציבורי של חשבון הדואר האלקטרוני; הענן של קופת חולים שממנו קיבלנו תוצאות בדיקות מעבדה וקבענו תוך לרופא. ולא, החברה שלי לא בהריון. ולמי שמתעניין – אין לי חברה.”

רועי המתין שתי שניות, מוודא שהבדיחה נקלטה, קולט את המבט המאשר בעיניו של זיסר ושמח לגלות סוג של חיוך על שפתיה של מיכל. לפתע, הבין, כי במהלך כל החודשים של משחקי הסייף המילולי העוקצניים שלהם, לא נדונה מעולם השאלה, האם יש למי מהם בן זוג קבוע. עכשיו אמר לעצמו כי הוא מקווה שגם לה אין.

"ריבוי העננים הזה הופך כל אחד מאיתנו ליצור היברידי במהותו: אנחנו מתחילים פעולה מול ענן אחד – הזמנת כרטיס טיסה, למשל – וממשיכים את אותה פעולה מול ענן אחר: בדיקת היתרה בקרן ההשתלמות כדי לוודא שאכן אפשר לצאת לחופשה. ואם אנחנו יכולים לעשות את זה כאנשים – גם הטכנולוגיה יכולה לעשות את זה עבורנו. הטכנולוגיה של ענן היברידי.

"אנחנו מאמינים בענן היברידי: כזה שמאפשר למנף השקעות עבר, מערכות קיימות ונתונים שאותם צובר הארגון, הצבא במקרה שלנו, וזמינים בענן הפרטי שלו – יחד עם כלים, שירותים ונתונים המוצעים בענן הציבורי.”

התא"ל מאג"ם גילה חוסר נינוחות. רועי התלבט מעט האם לקצר ולדלג על הסקירה ההיסטורית שעליה טרח ומהכנתה נהנה במיוחד – והחליט לשמור על סדר הדברים כמו שהוא. מרגע שחשב על סוגיית בן הזוג שאין למיכל, ידע שהוא מכוון את דבריו קודם כל לאוזניה, מציג את מיטבו המקצועי ומשווק את הידע הנרחב שלו, כטווס הפורס נוצות.

"העולם השתנה יותר במאתיים השנים האחרונות, מאשר בכל תקופת ההיסטוריה המתועדת. וקצב השינוי הולך וגובר. הוא גובר עד כדי כך, שברור לחלוטין שמי שנכנס היום לשוק העבודה – יידרש לעבור שינוי קריירה. ואין זה משנה באיזה תחום בחר לעסוק. מקצועות חדשים נולדים בהתמדה. מישהו שמע לפני שש או שבע שנים על 'אנליסט אבטחת סייבר'? אתם יודעים כמובן שכיום זה אחד התחומים המבוקשים ביותר, והחשופים ביותר למחסור. הצבא פותח קורסים – ואנשים עומדים בתור ומוכנים לחתום כמה שנות קבע בשביל להתקבל אליהם.

"ההיסטוריה של החברה האנושית היא ההיסטוריה של הטכנולוגיה – וקצב הפעימות של ההיסטוריה הולך ומתקצר.

"הטכנולוגיה שינתה את מושגי מהירות התנועה, והמרחב הפיזי שלנו. היא איפשרה ליצור מבנים חברתיים החורגים מהסביבה המיידית. ועוד לא דיברנו על הגלולה למניעת הריון ששינתה את המאזן הבין-מגדרי, וגם היא מבחינתי סוג של טכנולוגיה. ועוד לא דיברנו על מהפיכת ה-#MeToo שלא הייתה אפשרית ללא טוויטר, וכמובן שעוד לא דיברנו על המהפכה הדיגיטלית.”

ניכר כי אזכור הגלולה ומיד אחריה #MeToo עוררו את עניינן של קומץ הנשים שנכחו בחדר. אלופת משנה מיחידת המחשבים של חיל המודיעין, שירבטה משהו על גבי הנייר שלפניה, והוא קיווה בכל ליבו שהשרבוט הזה קשור להרצאה – ולא לעניינים אחרים, שבהם נזכרה.

"ניקולס נגרופונטה, שהיה בין השאר ראש מעבדת המדיה ב-MIT, קבע פעם כי 'כל מה שיכול להיות דיגיטלי יהיה דיגיטלי – ומוקדם מכפי שאנחנו חושבים.' העיקרון הזה אומר כי כל ארגון יהפוך, במוקדם או במאוחר, לדיגיטלי. כך, בפרפרזה על שייקספיר, אפשר להגיד היום בבירור: סיביות או לא להיות.

"העובדה השניה שאני מבקש ומציע שתזכרו אחרי היום הזה היא זאת: ככל שתהליך השינוי הדיגיטלי – הטרנספורמציה – יבוא מוקדם יותר, ככל שהשינוי יהיה מקיף יותר, סיכויי השרידות שלנו בעידן החדש יהיו גבוהים יותר.

"אנחנו מאמינים בשינוי, ומתמחים בו. טכנולוגיות באות וטכנולוגיות הולכות; אנשים באים ואנשים הולכים; השינוי – הוא הדבר היחיד שנשאר. לכן, אנחנו צריכים לא רק להבין טכנולוגיה, אלא גם, ובעיקר, להבין את השינוי – ולסייע בניהול השינוי.

"האנושות נכנסה למאה העשרים עם תוחלת חיים שנעה סביב 50 שנה, ועם יום עבודה שנמשך, במקרה הטוב, 12 – 15 שעות. כיום, מותר להניח כי מי שנולד השנה בצד הנכון של העולם יחיה באיכות חיים סבירה ומעלה אל תוך שנתו המאה אם לא למעלה מכך. הוא יעבוד מספר מוגבל של שעות ביום, ומספר מוגבל של שנים לאורך חייו, ויחווה תקופות של מעברי קריירה.

"והתהליך רק הולך ומואץ: האנושות תשתנה בעשרים השנים הבאות יותר מאשר בשלוש מאות השנים שעברו.

"הטכנולוגיה היא הכלי המעצב והמגדיר את החברה שלנו – והצבא הוא חלק מהחברה. מציאות מדומה ומציאות רבודה יאפשרו לנו כבר בשנים הקרובות להימצא ולפעול בכל מקום – מבלי לעזוב את החדר הפרטי שלנו, ובעזרת מכשירי מובייל.

"על פי התחזיות הנוכחיות, כבר במחצית השניה של העשור הבא יגיעו מחשבים לקיבולת עיבוד המקבילה לזו של המוח האנושי. מה שיאפשר את חצית הרף הזה, המכונה לעתים 'סינגולריות,' הוא המחשוב הקוונטי.”

אם עד עכשיו הרגיש כי הוא נע במרחבים מוכרים ומובנים יחסית לשומעיו, הרי עתה ידע רועי כי הוא ניצב בפני איזור בעייתי במיוחד. "לך תסביר לקצינים שהלימודים האקדמיים שלהם כללו מסלול מקוצר לתואר בסוציולוגיה ומדעי המדינה על פיזיקה של קוונטים,” אמר למיכל יום קודם לכן, כאשר השתמש בה כשפן ניסוי ותרגל באוזניה את המצגת.

"מערכות המחשוב המוכרות לנו כיום עושות שימוש במבנים דיגיטאליים המכונים סיביות, על-מנת לחשב ולעבד מידע. הלוגיקה של מחשבים בינאריים נשענת על עיקרון פשוט: הסיביות נמצאות במצב שהוא או 1 או 0: כל אחת מהן פועלת או כבויה, אמת או שקר. אולם קיימות בעיות מסוימות שאותן לא יהיו מחשבים קלאסיים מסוגלים לפתור לעולם. אם ניקח, למשל, מולקולה בודדת של קפאין בתוך ספל הקפה שמונח לפני כל אחד מכם, נגלה כי רמת הסיבוך הכרוכה בניתוח המבנה המולקולוארי שלה והתכונות המיוחדות לה גבוהה מכושר ההתמודדות של מחשב בינארי קיים, או כזה שניתן יהיה אי-פעם לבנותו. מחשבים קוונטיים מציגים פוטנציאל להתמודד עם סוג כזה של אתגרים.

"העוצמה והפוטנציאל של מחשב קוונטי נובעים מהתבססותו על לוגיקה שאינה מוגבלת רק לתסריטים של פועל-או-כבוי, אמת-או-שקר. מערכות קוונטיות משתמשות בפיזיקה קוונטית, המכונה גם מכניקת קוונטים – על-מנת לבצע פעולות חדשות על גבי נתונים, או פעולות החורגות מיכולותיהם של מודלים סטנדרטיים של מחשוב. מערכות מחשוב קוונטי עושות גם הן שימוש בסיביות – ממש כמו מחשבים קלאסיים – אלא שבמקום אחד ואפס, מסוגלת כל סיבית קוונטית, או קיוביט, לייצג אחד, אפס, או את שניהם בו זמנית, בתופעה הידועה בשם חפיפה קוונטית; Superposition למי שבמקרה למד פיזיקה ומתעקש על המושג הלועזי.”

עכשיו, היה ברור לו שמיכל היא בעצם המאזינה היחידה העוקבת אחריו באמת. איפה שהוא לאורך הדרך הוא איבד את רוב קהל השומעים שלו. הפסד שלהם, אמר לעצמו, נהנה מהמבט המאשר של הסג"מית היושבת לשמאלו, וחותר הלאה בקצב מלא.

"המחסומים שעיכבו את בנייתו של מחשב קוונטי על בסיס מסחרי מלא, דוגמת יצירת סיביות קוונטיות באיכות גבוהה מספיק, ואריזתן יחד על-מנת לבצע חישובים מורכבים במתכונת ניתנת לשליטה ולהרחבה – הולכים ונעלמים.

"גם אנחנו, בצה"ל צריכים להיערך ליישום מערכות מחשוב קוונטי במסגרת הפעילות השוטפת. בשנים הקרובות יוכלו מחשבים קוונטיים לבצע חישובים מורכבים החורגים מיכולותיהם של המחשבים החזקים ביותר המוכרים לנו כיום, בעולם המערכות המסורתיות. תחשבו על ההבדל בין המטוס של האחים רייט ובין החמקן – ותכפילו אותו פי כמה וכמה. ההבדל הוא ביכולת העיבוד: מחשבים קוונטיים מסוגלים לטפל בפעולות חישוב מסוימות מהר יותר מאלה הקונבנציונאליים. כך, הם נושאים עימם פוטנציאל להמציא מחדש ולעצב את העולם.

"ניקח, למשל, את 'בעיית הסוכן הנוסע,' המוכרת בעולם הלוגיסטיקה – או את הגרסה הצבאית שלה: איך לנייד באופן היעיל ביותר חמישים פריטים שונים אל חמישים יעדים בהם נדרשים הפריטים האלה, או איך לבנות סידור עבודה לחמישים עובדים האמורים לבצע מערך משימות נתון, או איך להקצות חמישה מטוסי חמקן למגוון של יעדים – והכל באופן אופטימלי. בני אדם קיבלו בעבר את ההחלטות האלה על בסיס אינטואיציה או על סמך ניסיון קודם. חישוב הדרך היעילה ביותר וסדר הפעולות החסכוני ביותר ידרוש שנים ארוכות של עיבוד במחשב-על – וגם אז התשובה תהיה מקורבת בלבד.”

עוד שקף התחלף, בהקשה מתוזמנת מופתית של מיכל. הוא קלט את עיניה, ומבטו נדד מטה אל חולצתה המגוהצת להפליא, מפתח הצווארון, והצוואר הגבעולי העולה מבין גבעות שדיה. יכול להיות שהוא לא הסתכל עליה כמו שצריך מאז אותה שיחה ראשונה במגרש החניה? אי-שם באוניברסיטה, אמרה לו סטודנטית, מבוגרת ממנו כמובן, שהרי הוא עצמו לא היה אלא תלמיד תיכון, שהשיעור החשוב ביותר אותו למדה בעקבות רומן שלה עם אחד המרצים היה לא לערב עבודה ותענוג. האם העיקרון הזה הוא שמנע ממנו להתייחס אחרת אל מיכל? וכמו המחשבים המקביליים שעליהם הוא מדבר, טיפל בכל משך ההרהור הזה ערוץ אחר במוחו בהמשך המצגת. איזה מזל שהם לא יודעים על מה אני חושב. איזה מזל שהיא אינה יודעת.

"מחשב קוונטי מסוגל לפתור את הבעיה ולהגיע לתוצאה הטובה ביותר בתוך דקות ספורות. גישות אופטימליות לעיבוד עשויות לספק שירותים מדוייקים יותר, ולסייע למי שמפעיל אותן לנצח בתחום שבו הוא פועל. במקרה שלנו – ניצחון צבאי.

"אנחנו חייבים להעריך מראש באילו תחומים צפוי הערך המוסף שיוולד בעזרת כלים קוונטיים להיות גבוה במיוחד ובמקביל – היכן יתרחשו השינויים העמוקים ביותר עם הופעתם של מחשבים קוונטיים.

"ממש כשם שחלליות לא נועדו להחליף מטוסי נוסעים, ומטוסי נוסעים לא נולדו על-מנת לייתר את המכוניות – מערכות קוונטיות לא יחליפו את המחשבים הניידים או השולחניים בהם התרגלנו להשתמש, וגם לא את השרתים הארגוניים הגדולים יותר. הן מאפשרות ליצור רובד חדש של כלים, ולהגיע למקומות חדשים שלא היו נגישים עד כה.

"ברור, לכן, כי הדרך ההגיונית ביותר לצרוך יכולות מחשוב קוונטי היא באמצעות הענן – ואנחנו צריכים למצוא דרך לשלב מחשוב קוונטי בענן של צה"ל.”

רועי תהה לרגע עד כמה מכירים שומעיו ומבינים את מושג ענן המחשוב, והחליט שלא להתעכב עליו. ממילא ניכר היטב בכמה מהנוכחים שהם מוכנים לעבור הלאה – והוא התקרב במהירות לשלב המסקנות המעשיות וההנעה לפעולה.

"חשוב לזכור ולשנן: אין לנו ברירה אחרת. טרנספורמציה דיגיטלית אינה עניין של בחירה חופשית. אנחנו חייבים לעבור לכלים דיגיטליים ולתהליכים דיגיטליים מסוג חדש, משום שאם ניכשל – נעמוד בפני איומים שיבואו מכיוונם של מי שיסגלו טכנולוגיות כאלה. אסור לנו להיות במקום השני.

"אך לפני שנעבור למערכת לניהול יחידות, חשוב לי להזכיר גם טכנולוגיה נוספת. בלוקצ'יין.”

אוזניים נזקפו, והוא היה אסיר תודה לעתון הנפוץ במדינה, שפרסם באותו שבוע מאמר פופולארי המתמקד בטכנולוגיה החדשה. למרות שפע אי-הדיוקים אותם איתר רועי במאמר המסוים הזה – אפשר היה לזהות שהמונח אינו זר למאזינים בחדר.

"אנחנו, בצבא ובכלל, מנהלים כיום משאבים ארגוניים וכספים בתהליך שלא השתנה במהותו מאז הומצא באיטליה לפני 700 שנה; אנחנו טובעים בניירת ומתמודדים עם תהליכים שבהם מוקדש לעתים 15% משווי המוצר הסופי לניהול הניירת הזאת. עצם היישום של יומן רישום תנועות שיתופי, Hyperledger, הוא כלי המקדם את הטרספורמציה הדיגיטלית בארגון ממש כשם שהוא נשען עליה. כך, העבודה ברשת בלוקצ'יין מספקת לצבא ערך מוסף חדש הנולד בזכות הטכנולוגיה.

"מה שמוביל אותנו לעובדה השלישית – ולחדשות הטובות שאנחנו מציגים היום. כל הטכנולוגיות שעליהן דיברנו ועליהן ידברו אחרים בהמשך, ניתנות לאימוץ כבר כיום – והכל בעלות נמוכה יחסית, על-מנת להיערך לעתיד.

"ועתיד אינו משהו שקורה לנו. העתיד הוא משהו שאנחנו יוצרים.”

האתנחתא אותה עשה, התמלאה במחיאות כפיים של קהל המאזינים המרותק, שהיה בהן יותר מנימוס בלבד. עכשיו, פנה רועי להדגמה עצמה, מדבר בשטף, בעוד מיכל מפעילה את המחשב הנייד שלו ומריצה את ההדגמות המלוות אותו.

"מה שיש לנו כאן הוא סביבת אינטראנט מלאה, אינטרנט פנים ארגוני, שמאפשרת לנו לנהל כל יחידה ממוקד אחד, באורח הפשוט ביותר. לצורך ההדגמה, בואו ונחליט שאנחנו מקימים יחידה חדשה."

מיכל הקישה משהו – וטופס "פתיחת יחידה חדשה" עלה על המסך. היא מילאה את השדות בטופס יחד עם הצגתם על-ידי רועי.

"עכשיו, אנחנו מחליטים להקצות ליחידה שלנו כוח אדם. ולקבוע את דרישות ההכשרה של כוח האדם הזה. ולהחליט על מיקום הבסיס שמספק לה שירותים רפואיים ותרופות למשל. ולקבוע תקציב בינוי לבסיס. וכמובן שהיחידה צריכה גם אמצעים שונים בתחום המבצעי. וכלי רכב מבצעיים וכלים למערך התומך. וכלי רכב מנהלתיים לפי התקן. והקצאת דלק לכלי הרכב האלה."

על שני המסכים שמאחורי רועי, הייתה כבר בשלב הזה מערכת הטיפול באוגדה שלמה, לרבות בית חולים שדה, בית כנסת ומערך השגחת כשרות.

"לכל מפקד או חייל שמעורבים בתחומים השונים שמרכיבים את היחידה הזאת יש סמכויות גישה לחלק ממערכת הנתונים שעליו הוא אחראי. הכל מאובטח בצורה מלאה, והכל מתנהל על פי חוקים וכללים צה"ליים שמתורגמים למערכת חוקים ממוחשבת, שמונעת כל חריגה. אפילו אם מישהו חושב, למשל, לגנוב אוכל מהמטבח – סוכר למשל, למי שזוכר את ההיסטוריה הרחוקה של צה"ל – אנחנו נגלה את זה די מהר. אנחנו אפילו מנהלים רישום מפורט של צריכת סוכר ממוצעת ביחידות מקבילות, וכל גניבה כזאת תתגלה.

אחד מתתי-האלופים האורחים נע על מקומו בחוסר נוחות. "אפשר לשאול משהו?"

"בוודאי, המפקד."

"זה ללא ספק מרשים. והרצאת המבוא שלך הייתה מרתקת. אבל, אין לך בתור מתכנת תחושה שהגולם קם קצת על יוצרו?"

"סליחה, המפקד, אבל המחשב לא ממש גולם. המחשב חכם בדיוק כמו המתכנת האידיוט ביותר שהיה מעורב בכל פרויקט נתון, או כמו החכם הקטן ביותר בשרשרת ההחלטות שהולידה את הפרויקט הזה."

התא"ל התקשה להסכים.

"אבל, אתה הופך את המפקדים מצד אחד ואת החיילים מצד שני למשרתים של המחשב, שמבלים את הזמן בלהזין נתונים ולגלוש באינטרנט, במקום לייצר ביטחון."

זיסר התערב בדיון, מסמן לרועי כי חלקו שלו תם. "המומחיות של רועי היא לא ממש בביטחון. אבל, בתור מי שהיה הרבה שנים איש שטח, אני בטוח שיישאר עוד זמן גם לייצר אותו. להפך. אולי נוכל סוף סוף לייעל את המערכת.”

"לדעתי,” חתך התא"ל, מנפח את לחייו ומשחרר אוויר בביטול "צריך לקצץ כל מה שלא יורה. אני חושב שאת הטכנולוגיה צריך לתת ליחידות קומנדו מיוחדות ולא למינהלות. אבל בכל מקרה," פנה לרועי, "תודה. הדגמה מרשימה, ללא ספק.”

רועי ומיכל עשו את דרכם בחזרה לקוביית המשרד שלהם, הוא נושא את המחשב והיא עוצרת מול מכונת המים הקרים, שותה, מנגבת בכף ידה טיפה שנותרה תלויה על שפתה התחתונה. עכשיו, התייצבה מול רועי, מעבה את קולה ומנפחת את לחייה בחיקוי לתא"ל "לייעל את המערכת. טכנולוגיה ליחידות קומנדו. הדגמה מרשימה ללא ספק.”

מחזיר לה במופע חקיינות משלו, המשיך רועי באותו טון "לקצץ כל מה שלא יורה. יש לי רעיון איך לעשות את זה.” הוא התיישב מול המסך, מחבר את המחשב הנייד שלו אל תחנת העגינה השולחנית. סדרה מהירה של הקשות עכבר הביאו אותו אל כרטסת כוח האדם הכלל-צה"לית, שם הזין את שמו של התא"ל ואיתר את תמונתו. הוא הגדיר את התמונה, בחר אותה וביצע פקודת "העתק.” אחר כך, פתח את תוכנת העריכה הגראפית שהייתה מותקנת על המחשב שלו, והדביק את התמונה שם – על-מנת להתחיל לקצץ, לעוות ולצייר מעליו וסביבו עיגולים עיגולים, כאילו היה לוח קליעה למטרה.

"יש לי רעיון לסטארטאפ שיפתח משחק מחשב חדש: את מזינה תמונה של מישהו שאת מתה לפוצץ לו את הצורה – ומתחילה לפרק אותו במחשב."

"כן…. כמו בובת וודו. יכול להיות נחמד."

"תלת מימדי, עם אפקטים של פיצוצים וכמה שיותר דם."

צחוקה המתגלגל של מיכל נקטע כאשר הבחינה בזיסר, המפלס דרכו במעלה המעבר לכיוון קוביית המשרד שלהם. "סגור את המסך. הוא כאן,” לחשה, נותנת לרועי די זמן על-מנת ללחוץ על האיקס בפינה העליונה של החלון ולחזור אל מסך העבודה אותו הקפיד תמיד לשמור פתוח מאחורי כל יישום אחר.

זיסר נכנס, מחייך, טופח על שכמו של רועי. מקיף בידו את כתפיה של מיכל בעוד זו משתדלת למנוע ממנו למעוך את שדיה בחיבוקו.

"טוב, רבותי. כל הכבוד. עברנו את הביקור בשלום."

"ועמדנו בלוח הזמנים המקוצר. כמו שהבטחנו," המשיך-השיב רועי.

"אז בנסיבות האלה – קח את הצוות שלך, וקחו חופש להמשך היום. שלא תגיד שאני לא יודע להעריך עבודה טובה. תצאו בערב לפאב או משהו. קחו שלוש מאות שקלים מהקופה הקטנה, ותזמינו את עצמכם לבירה על חשבוני."

הוא הסתובב ויצא, בתנועה שהיה בה יותר משמץ של ריקוד, מותיר מאחוריו כמה וכמה לסתות שמוטות. מיכל הייתה הראשונה שהתאוששה.

"מה הנדיבות שירדה עליו?,” תהתה, בעוד רועי מתחיל בתהליך מהיר של סגירת יום עבודה, ועונה לה תוך ביצוע שמירה לכל קובץ אפשרי.

"אל תדאגי. מחר הכל יהיה בסדר, והוא יחזור להיות הבנזונה הרגיל. בינתיים אני נכנס אליו לשניה. זה הרגע לדבר איתו על עבודה פרטית.

רועי עשה את דרכו בעקבותיו של זיסר, נכנס אחריו למשרד המפקד. עשר דקות אחר כך, כבר קיבל את אישורו העקרוני של זיסר לעסוק בעבודה פרטית במקביל להמשך שירותו. הוא לא סיפר כמובן לזיסר על כוונתו להצטרף למיזם החדש של גולן, יודע כי עצם אזכור שמו של המפקד הקודם ירתיח את יורשו. הרקע המשפחתי של רועי – הכנסה נמוכה במיוחד של ההורים, כתובת מגורים רשמית במה שמוגדר כשכונת עוני, יחד עם הערכות מקצועיות גבוהות להן זכה והמלצה חמה של זיסר, הבטיחו היענות של הצבא לבקשה.

חזרה במתחם המתכנתים, התרומם רועי ממקומו והסתכל על שתי קוביות המשרד הסמוכות, שם ישבו אנשי הצוות הנוספים שלו. "יאללה חברה. כולם שמעו. לעשות Save וללכת. נפגשים באחת עשרה ב'אחרית הימים' בבזל.”