כמה נחמד להיות חייב

לבנק מאות מיליונים

הם לא יוכלו לבוא עכשיו

לא מעקלים אצל כמוני.

כמה עצוב להיות חייב

לבנק אלפיים שקל

המעקלים באים עכשיו

ואת העור פושטים בנקל.

אדם פשוט, מהשיכון

חובות צריך לפרוע.

כשמדובר בי, בטייקון

הם מוכרחים לשמוע.

כמה נחמד להיות חייב

לבנק מאות מליונים

תראו אותם עושים עכשיו

כבוד לאיש כמוני.

הם מציעים חוב למחזר

או בעברית – עוד הלוואה.

לא לוחצים לזוז מהר

הרי הוא בעל המאה.

אחר כך יש פריסת חובות

תחזיר מחר, לא מאוחר

אז אי אפשר הכל לגבות

להתגלגל זה העיקר.

כמה נחמד להיות חייב

כמה עצוב, מאד עצוב

והפזמון הזה עכשיו

חוזר לו שוב ושוב.

השודד הרים את האקדח שלו – מפנה אותו הצידה, לא מאיים, בוחן אותו במבט מהורהר, מחליק על הקנה.

– זוכר? יש צד נכון או לא נכון. / שנינו בלא נכון. זה החשבון. / הממשלה וגם הבנקים: הם השודדים / והנשים שלנו גם. ואנחנו לא מתמודדים. / כלום לא נשאר: רק להרים ידיים. / ועוד כוסית, כדי לשכוח את הכל. תרים כוסית. לחיים.

– אז מה אתה מציע? שנתאבד יחד אולי? / אתה נשאר עם השוטרים לבד – או מצטרף אלי?

– אתה צודק. אם טוב לך להתאבד – גם לי כדאי. / אז טוב שיש שני אקדחים. / לשנינו יש. כולם שמחים.

הוא שלף מהחגורה את האקדח השני, אותו לקח קודם מהמנכ"ל, ומתבונן בו מקרוב. בתנועה בטוחה הוא מוסר אותו לידי המנכ"ל. עכשיו – לשניהם יש אקדח ביד. והמנכ"ל בוחן את אקדחו שלו, שהושב לו זה עתה, כאילו הוא רואה אותו לראשונה.

– אז מתאבדים יחד והפסקת לחשוש? / כל אחד את עצמו, בספירת שלוש? / או שאחד לשני יחד, כדור בראש?

– אם איזה מבוקש לא הרג אותי ליד חברון / אז לא רוצה שמישהו יהרוג אותי כאקט האחרון. / ובטח לא מוכן לרשום הרוג נוסף על שמי. / כל אחד את עצמו. שירות עצמי.

– אחת… שתיים…

– רק רגע… לא סיפרת עוד לעזעזל / מאיפה ה- 38 ספיישל התגלגל.

– זה הדבר היחיד שאת מנוחתך טורד / רגע אחרון לפני שאתה מתאבד?

– ומה מטריד אותך ברגע שלפני הסוף?

– יש לי עוד כמה שורות, שאני רוצה לכתוב.

הוא הניח את הנשק על השולחן, לא לפני ששחרר בעדינות את הנוקר הדרוך. השודד הפנה קנה אל הרצפה, מוציא במיומנות כדור מבית הבליעה, בודק מול האור שהוא נקי, שולף מחסנית ומחזיר את הכדור למחסנית. המנכ"ל מתיישב שוב לשולחן, מוסיף כמה מילים, גורם לשודד לפלוט אנחה של חוסר-אמון.

– ולהשאיר הכל כתוב ומפורט / זה בא עם התפקיד של המנכ"ל בלבד / או שזה אופי מהבית מילדות?

– קח בחשבון: גידלו אותי לתוך המנכ"לות. / אז לענות לך ממש איני יכול. / אתה מוזמן עם אמא לדבר. אפשר הכל לשאול. / לחיים אמא, הכוסית הזאת שלך / באהבה מבנך הכה מוצלח.