א.

הסערה התקשורתית אותה עוררה החלטת משרד התרבות לבטל את תמיכתו ב"ארוחת ערב אצל הווייצמנים" פינתה מקומה לסערות תרבות אחרות. תיאטראות אליהם פנתה חבורת היוצרים של המחזה דחו אותו באדיבות, חוששים מפעולת תגמול של הממסד המסבסד. הצוות כמעט שהרים ידיים ועבר להפקות אחרות, עד שהגיעה פניה מפתיעה מעורך דין שישב במשרד מרווח בשדרות רוטשילד. ההצעה אותה שטח בפניהם הייתה פשוטה וברורה. לקוח שלו – המבקש לשמור על עילום שמו – השלים זה עתה עסקה רווחית במיוחד, והחליט לתרום לקהילה באמצעות מימון מלא של ההצגה. אנשי התיאטרון הנדהמים ניסו לברר פרטים נוספים. למודי ניסיון מהתנדפות המימון הקודם שלהם, ביקשו לבדוק ולהבין יותר: מי פטרון האמנויות העלום? עם איזה פלג פוליטי הוא מזדהה? עורך הדין שיכנע אותם נמרצות שהכל כשר, הכל חוקי, ושליטתם המלאה בתוכן לא תיפגע. הוא הציע להם להתייעץ בעורך דין שבו יבחרו, אשר יפעל מטעמם – והפתיע אותם כשהודיע כי יהיה מוכן לממן גם את הייעוץ הזה, עם כל משרד אחר המועדף עליהם.

מסמכים נחתמו, חזרות הושלמו, ועתה התרווחו רועי ומיכל במושביהם, באמצע השורה הראשונה בהצגת הגאלה החגיגית. עמוד 3 של התוכניה, הוקדש למודעת תודה "לתרומה הנדיבה בעילום שם, לטובת חופש היצירה, שאיפשרה להעלות את המחזה.” רגע לפני המערכה האחרונה, שב רועי הצביע על העמוד הזה בפני מיכל, ומיכל חייכה אליו חיוך של סוד משותף.