ה- BMW השחורה של יודה אספה את ביטון, שמעון וחמו מהטרפיאדה בצומת חולון והובילה אותם עד לטרמיפיאדה הסמוכה לשער יפו בצריפין. שלושת החיילים המתחזים הקפידו למלא אחר הוראויות המפורטות של רועי: משאירים בבית את הטלפונים הסלולאריים הרגילים שלהם, הרשומים על שמם וניתנים לאיכון. עוד בתחילת דרכה של 6744, רכשו השלושה מכשירי טלפון בלתי מזוהים באיזור התחנה המרכזית בתל אביב, בחנות שרוב לקוחותיה עובדים זרים, משלמים במזומן, תוך שהם טוענים אותם מעת לעת בסניפי דואר.

משער יפו המשיכו את דרכם ברגל אל בסיס הרכב המרכזי. לאחר שהזדהו בכניסה, הגישו ערימה של ניירת לפקידה אחת, שהפנתה אותם הלאה לפקידת הלשכה החטובה של סא"ל רחב מימדים, ומשם – לעמדת המסירה של כלי הרכב ליחידות, ולרס"ר האחראי עליה.

"באנו לקבל את הרכב. פעמיים טויוטה היילקס, פעם לנדקרוזר. כננת, צמיגי בלון,” אמר שמעון, מגיש את המסמכים החתומים.

הרס"ר דפדף בניירות, מניד ראשו כלא מאמין. "וואלה, כל יום השבוע אתם כאן. איזה יחידה אתם? מה אתם צריכים כל כך הרבה רכב?"

"אנחנו מ- 6744. לא יודע מה הם צריכים. אני רק ברכב."

"עד החודש שעבר לא שמעתי עליכם,” המהם הרס"ר, מוסיף גם הוא חותמת משלו ומורה באצבע לאחד מאנשיו להביא את הרכב המוכן למסירה.

"גם לא תשמע. אתה יודע, סודי ביותר,” תרם ביטון את חלקו לשיחה.

החייל בעמדת המסירה שעשה אותו רגע את דרכו אל הרכב הפטיר בקול שאי-אפשר היה שלא לשמוע גם מרחוק: "כולה נהגים. עושים רושם,” וביטון לא איחר להגיב.

"אבא שלך עושה רושם. עוד רגע אני מפרק לך ת'צורה."

שמעון חיבק בכוח את כתפו של ביטון, עוצר אותו במקומו. "יאללה. תעזוב אותו. חבל להסתבך. אתה יודע.”

"ואאלללהה חכה, שאני אמצא אותך באזרחות,” סינן ביטון כשהוא יושב ליד ההגה, עובר בג'יפ החדש שלו סמוך לאותו חייל.

השיירה הקטנה של שלושת הג'יפים נעה החוצה מהמחנה, נעצרת לביקורת מסמכים בשער הראשי – וממשיכה צפונה, אל בסיס הקבע של 6744, שם נכנסה אל אחד המחסנים. שעה אחר כך היו השלושה, בפלג גוף עליון חשוף מחמת החום, עסוקים מעל ראשם בפירוק השרידים האחרונים של הציוד הצבאי מעל הג'יפים. מעט לפני כן דאגו לפרק את מכשירי האיתור למניעת גניבות ולחבר אותם למחשב אותו תכנת רועי כמה שבועות קודם לכן. המחשב הזה ניהל את מערכות המעקב אחר כל צי הרכב של היחידה כאילו היו עדיין מותקנות בכלי הרכב המקוריים: כמה וכמה מכשירי איתור שהוסרו ממכוניות קודמות היו מחווטים וקשורים כבר אליו, והוא דאג לשלוח באמצעותם אותות המדווחים על מיקומים פיקטיביים לחלוטין של המכוניות האלה.