אחד הסודות שאפשרו לווקסמן להתקדם במהירות ולבסס את מעמדה כחוקרת מהשורה הראשונה, הייתה העובדה שמעולם לא היססה להתייעץ ולבקש עזרה. החונך שלה בעבודת חקירות הציג בפניה משוואה פשוטה: "עדיף שיהיה לך אפילו חלק מהצלחה, יחד עם שותפים – מאשר שיהיה לך כישלון שכולו שלך, לבד".

וכך גם הפעם, כאשר הרגישה וקסמן שהיא נכנסת לתחום פחות מוכר לה – עולם פשעי המין וחקירות הנוער – חיפשה עצה נוספת. חודשים ספורים קודם לכן פגשה במסגרת השתלמות פנימית בחוקרת נוער שישבה איתה לאותו שולחן בארוחת הצהרים. תחילה לא זכרה את שמה, אבל גלילה של רשימת אנשי הקשר בטלפון הנייד שלה, הובילה אל "יפעת חוקרת נוער". על מנת שלא להציב את יפעת במצב רגיש אם לא תוכל להתפנות – שלחה וקסמן הודעת ווטסאפ.

"אהלן יפעת. כשנפגשנו בהשתלמות עשית רושם שאת יודעת על מה את מדברת. במסגרת חקירת רצח שאני מנהלת, נתקלתי באלמנטים המחייבים הבנה מעמיקה יותר של תחום עבודת הנוער, ובמיוחד פשעי מין. לאור ניסיונך ומומחיותך בטיפול במקרים רגישים הקשורים לנוער, אשמח לשתף אותך בפרטי החקירה ולהיעזר בנקודת מבטך המקצועית כדי להתקדם בפתרון המקרה. שננסה להיפגש?"

יפעת מיהרה לענות בשיחת טלפון, ויומיים אחר כך ישבה בחדרה של וקסמן, עוברת על חומרי החקירה. בתום אותו יום, הציפה יפעת שאלה שפיעפעה עוד קודם במוחה של וקסמן: האם אכן מדובר בכותב אחד, האחראי לכל הודעות הפיתוי? יפעת ציינה שאין לה תרומה מיידית לתשובה בנושא – אבל יש לה הצעה לזוג עיניים נוסף שאולי יוכל לסייע. "יש מישהי שמלמדת איך משתמשים בטינדר, ומכירה טוב את העולם הזה. שמה דנה. אין לי בעייה שתדעי שאני לומדת בקורס שלה – אבל אודה לך אם תשמרי את המידע הזה לעצמך. בכל מקרה, היא אמנם לא מהמשטרה, אבל היא עשתה קריירה בצבא, ואפשר לדבר איתה".

השיעור החמישי בקורס הטינדר נקבע במקרה לאותו ערב. לאחר השיעור, ביקשה יפעת כמה דקות מזמנה של דנה, מלווה אותה למכונית ומבקשת ממנה עזרה. דנה הופתעה מעצם הפניה, אמרה שהיא מוחמאת – והגיעה כבר למחרת – יום חמישי – לפגישה משולשת, במשרדה של וקסמן. "אנחנו מחפשות זוג עיניים נוסף, שייקרא את הטקסטים של מי שאנחנו חושדים שהיא הרוצחת. ייתכן גם בעצם שהרוצח הוא גבר, או שבכלל יש כאן יותר מאדם אחד. אינטרנט, את יודעת, מאפשר הרי כל סוג של התחזות. אבל בואי נניח לצורך הדיון שמדובר באישה, שמנצלת אתרי הכרויות כדי לצוד גברים לצורך רצח. מה את יכולה להגיד על הטקסטים שלה?"

דנה העיפה מבט בערימת תדפיסי השיחות, ושאלה אם היא יכולה לקבל העתק – רצוי בפורמט אלקטרוני, ומבטיחה תשובה בתוך כמה ימים. "זה לא ממש לפי הנהלים, להוציא חומרי חקירה החוצה לידיים של אזרחים", ציינה וקסמן – והמשיכה מיד "מצד שני, זה גם לא לגמרי לפי הנהלים לבקש מאזרחית לעזור".

בסוף השבוע, יושבת על כורסת הטלוויזיה שלה והמחשב הנייד מונח על ירכיה, התעמקה דנה בקבצי השיחות. תחילה, החליטה לחפש דרך לבחון האם אכן כל הטקסטים נכתבו על ידי אדם אחד. כמות חומר הגלם איפשרה לבצע ניתוח סגנוני ראשוני. לכל כותב יש סגנון כתיבה ייחודי הכולל אוצר מילים, מבנה משפטים, שימוש בביטויים ומאפיינים דקדוקיים. דנה הניחה כי כיוון שמדובר בטקסטים בעלי תוכן חוזר על עצמו – דוגמת שיחות הכרות ראשוניות – התהליך קל במיוחד. היא הפעילה בזה אחר זה את כלי התוכנה שלJStylo ואז את Writeprint שמשתמשים בבינה מלאכותית כדי לנתח מאפיינים טקסטואליים ולזהות קווי דמיון בין טקסטים. חזרה על נושאים ורעיונות, סדר דברים, מבנה שאלות – ואחר כך גם הזהות באורך ממוצע של משפטים, שכיחות מילים מסוימות, סימני פיסוק ותבניות תחביריות הובילו אותה למסקנה חד-משמעית לפיה מדובר בכותב אחד.

דנה גילתה שהיא נהנית מהתהליך. לאורך שנותיה בצבא, אהבה תמיד להתנסות בכלים טכנולוגיים חדשים – והאהבה הזאת המשיכה ללוות אותה גם כאזרחית: תחילה בסטארט-אפ שבו הייתה שותפה, ואחרי האקזיט גם סתם, כמשתמשת סקרנית במיוחד. וכך, תוך כדי הנבירה בטקסטים, החליטה דנה להזין אותם גם ל- OpenAI, Google NLPול-IBM Watson . ניתוח נוסף הרי מעולם לא הזיק. הסיבוב השני, מול שלשות כלי ה- AI, לא הניב תובנות חדשות. דנה הייתה זקוקה לבדיקת אימות נוספת: עד עכשיו, כל כלי הניתוח שאליהם הזינה את החומר הגיעו למסקנה לפיה מדובר בכותב אחד. אבל עד כמה הכלים האלה אכן מדוייקים? מה יקרה אם תזין אליהם חומרים הנכתבים על ידי אנשים אחרים, כאלה שהיא יודעת בביטחון שאינם מי שחיברו את הטקסטים הכלולים בקלסר חקירת הרציחות? יהיה כאן מבחן סופי ליכולותיה של התוכנה: אם היא צודקת כשהיא קובעת שמדובר בכותבים אחרים – מותר לנו להניח שהיא צודקת כשהיא קובעת שמדובר באותו כותב.

בבוקר שבת, בהברקה של רגע, שאלה עצמה דנה מה היה קורה אילו הזינה לבדיקה את כל תכתובות הטינדר שהעבירו אליה תלמידים לאורך הקורסים שלה, כשביקשו עצה נוספת. כשהתקבלו תוצאות הבדיקה הזאת, הריצה אותה דנה פעם שניה. ואז פעם שלישית, מתקשה להאמין. ואז, חייגה לווקסמן, מתנצלת על ההפרעה בסוף השבוע. וקסמן הרגיעה ואמרה שאין צורך להתנצל. ברור לה שאם דנה מתקשרת בשבת בבוקר יש משהו דחוף. היא נענתה להזמנה להגיע אל דירתה המטופחת של דנה, כדי לראות במו עיניה. כשנכנסה, סיפרה לה דנה אודות תהליך הניתוח אותו ערכה, מחברת את המחשב הנייד שלה אל מסך הטלוויזיה הביתית רחב המימדים, ומציגה טבלת ניתוח סגנון אותה בנתה כסיכום משולב של כל הכלים אותם הפעילה. וכל הממצאים הצביעו על לנה כמי שחיברה לא רק את הטקסטים אותם חלקה עם בן זוגה לשיעור ובזמן האחרון גם לחיים – אלא גם את אלה שבעזרתם פותו גברים אחרים למקומות שבהם נמצאה גווייתם.

"את בטח תגידי לי שזה בלתי אפשרי. שזאת מקריות. שהתוכנה טעתה. אבל אנחנו מקבלים את אותה תוצאה מכלים שונים", אמרה דנה.

"לא מתכוונת להגיד לך שמשהו בלתי אפשרי", ענתה וקסמן. הניסיון שלי בחקירות מלמד שכמעט תמיד אפשר לסמוך על תַערו של אוקאם. כאשר קיימים הסברים שונים לאותה תופעה יש להעדיף את הפשוט מביניהם. ואם ההסבר הפשוט הוא שהגברת הזאת, לנה, היא היעד שלנו – אז קודם כל כדאי לבדוק את האפשרות הזאת. עדיין בשקט. אין לנו הרי טביעות אצבעות, ואין לנו כלי רצח. אנחנו יודעים שכולם נדקרו. אבל לא רק שאין לנו את כלי הרצח המסויים אפילו באחד מהמקרים – אין לנו מושג מהו בכלל כלי הרצח. אופן הפגיעה, וחור החדירה לא דומה לשום דבר שאנחנו מכירים".

דנה עיכלה את הדברים, ורגע אחר כך זינקה ממקומה. "את אומרת שזו דקירה. יש עוד משהו שאני חייבת לשתף אותך בו. בכל השיעורים לנה יושבת וסורגת. ללא הפסקה. לפעמים במסרגה אחת, לפעמים בשתיים. אבל מעולם לא ראיתי אותה בלי מסרגות בידיים. אז יכול להיות שהדקירות שאת מדברת עליהן הן ממסרגה? היא הורגת אנשים במסרגה?"

כבר למחרת, אישר הפתלוג את הסברה החדשה לגבי כלי הרצח. בשעות הצהרים, פנתה וקסמן לשופט וביקשה צו חיפוש בביתה של לנה, בטלפון שלה, ובמחשב או מחשבים העשויים להימצא ברשותה.

למרות השתדלות נציג המשטרה, לא מיהר השופט לאשר את הבקשה כמו שהיא. "שוכנעתי כי מתקיימת אינדיקציה לקיומה לכאורה של ראיה העשויה להיות מוחזקת במקום. בנסיבות אלה, גובר אינטרס החקירה על הפגיעה הצפויה בפרטיות. צו חיפוש זה מסמיך את המשטרה לערוך חיפוש, לתפוס מסרגות או חפצים העשויים להוות כלי רצח, ולתפוס מכשירים סלולריים ומחשבים, בין בבית ובין על גופה של החשודה. עם זאת, פריצה למכשירים אלה וחיפוש בתכנים הנמצאים במכשירים סלולריים ובמחשבים כאמור לעיל לא יתבצעו בפועל אלא אם יוצג בפני בית המשפט מידע נוסף הקושר את המכשירים והחשודה לביצוע הפשע או הפשעים, ובתנאי שבית המשפט ייתן צו נוסף המתיר חיפוש כזה".